הילולה - הכנת חינה
הכנת החינה
עפ"י רוב מנהגי המסורת, נהוג שאת החינה מכינה אם הכלה כסמל לברכה, או בת משפחה קרובה אחרת רצוי שתהיה נשואה ופורייה כחלק מסמליות הטקס. את החינה בתום הכנתה נהוג לשים בקערה ובזמן טקס החינה לשים נרות, מטבעות ומתוקים בחינה כסמל לאור ולמתיקות נישואי בני הזוג.
החינה המוכנה לשימוש היא תערובת שבסיסה הוא אבקת חינה המופקת מעלי צמח הכופר. ע"מ להכין את העלים ליצירת חינה, ראשית יש להשאיר את עלי החינה מספר ימים עד לייבוש מוחלט. לאחר שעלי החינה מתייבשים צריך לטחון אותם כדי ליצור אבקה אחידה. בעדות המזרח נהוג לטחון את החינה ע"י מכשיר מיוחד (אותו מכשיר שהיו טוחנים איתו בעבר אגוזים, שקדים וכד'.
אפשרות נוספת (וקלה) ליצירת אבקת החינה היא קניית האבקה, שלרוב היא בצבע ירוק, בחנויות התבלינים השונות. צריך לשים לב שהחינה הנדרשת היא אינה חינה שחורה שמשמשת לקעקועי חינה (ועשויה להזיק לעור).
החינה שנמרחת בטקסי החינה השונים, היא חינה שהמרקם שלה הוא קרמי שמאפשר למרוח את החינה במקום הנדרש, באופן נוח ומבלי שהחינה תמרח ותאבד מצורתה.
על מנת שהחינה תהיה מוכנה לשימוש בטקס, יש לערבב את החינה במים עד שמגיעים למרקם הרצוי. יש לשים לב שכאשר אבקת החינה באה במגע עם מים היא משנה את צבעה, והופכת לחינה בגווני חום אדמדם. לאחר מריחת החינה יש להמתין זמן מה עד להסרת החינה במים ע"מ שהצבע ייקלט באזור המרוח.
טיפים חשובים: לכלות או חתנים בעלי עור עם רגישות גבוהה, מומלץ לנסות את החינה באיזור מסויים לפני אירוע החינה המיוחל. וכמובן, במהלך הכנת החינה ובעת השימוש בה יש לשים לב שהחינה לא באה במגע עם בגדים, רהיטים ובדים שונים למיניהם החינה גם במצב אבקתי וגם לאחר המגע במים מכתימה ולרוב לא ניתן להסיר אותה.
מה עושים עם זה?
עפ"י מסורת של עדות שונות, ביניהן יהדות מרוקו, נהוג היה בטקסי החינה למרוח את החינה בעיטורים שונים ובאיזורים מגוונים בגוף הכלה. כיום, נהוג למרוח את החינה במרכז כף יד ימין של הכלה והחתן. מריחת החינה דווקא בצורה עגולה שכזו שמזכירה צורתו של מטבע, היא סמל ברכה לפרנסה ושפע לחתן והכלה בטקס החינה שמסמל כניסה לעולם הנישואין.
המידע הנ"ל הינו בגדר המלצה בלבד וחברת הילולה אינה אחראית לו.