הילולה

בעבר העיר מרקש היתה הבירה של מרוקו, והתבססה כעיר שריכזה בתוכה תרבות רבה, עשירה וחשובה. מרקש עד היום ידועה בשווקים המרהיבים שלה, ובמלונותיה ששוכנים בעיר העתיקה שהשהות בהם זולה יחסית. איזור שמהווה מוקד ראשי לתיירים בעיר הוא פלאס ג'מה אלפנא שהיא כיכר גדולה שנמצאת בעיר העתיקה וניתן למצוא בה אטרקציות רבות ביניהם להטוטני רחוב, קוסמים, מספרי סיפורים ועוד אטרקציות תיירותיות מעניינות. יחד עם זאת ניתן למצוא בכיכר פלאס ג'מה אלפנא דוכני מזון רבים שריחם מתפזר לכל עבר .
העיר קזבלנקה (ערבית: אדאר אלביידא ( העיר קזבלנקה מכונה בערבית אדאר אלביידא והיא עיר נמל והגדולה בערי מרוקו. בעיר נמצא נמל התעופה מוחמד החמישי שמשמש כאמור גם את העיר רבאט. קזבלנקה מתנהלת כעיר תעשייתית מפותחת ומתקדמת, עם תושבים רבים בעלי חזות לבוש מסוגננת ועדכנית. יחד עם זאת ניתן למצוא בשטחי העיר העתיקה של קזבלנקה את אחד המסגדים הגדולים בעולם המכונה מסגדו של חסן השני.ברחבי העיר קזבלנקה ניתן להבחין בסגנון בנייה צפון אפריקני שטמו בה עוד מימיי הבנייה של הכיבוש הצרפתי. סגנון בנייה זה מאפיין את פלאס מוחמד אלחמיש שהיא כיכר מרכזית שבנויה בסגנון צפון אפריקאי טיפוסי .

העיר טנז'ר ממוקמת בשטחה הצפוני של מרוקו ובשל היותה במיקום צפוני זה היא משמשת כמעין אזור בינלאומי. העיר ידועה כעיר תיירותית במרוקו, ובחודשי תיירות היא הומה וגדושה בתיירים רבים.טנז'ר ידועה גם בהיותה מוקד לעסקאות שונות ומגוונות, ביניהן יש שיגידו שגם עסקאות מפוקפקות.הפאטי סוקו הוא מרכז העיר וניתן למצוא בעיר את מצודת העיר המכונה קסבה, את ארמון הסולטן שלימים הפך להיות מוזיאון בעיר וארמון נוסף שידוע בעיר הוא המוזיאון האמריקאי שנוסד כאות להכרתה של מרוקו בעצמאות ארה"ב

רק לאחר תקופת הכיבוש הצרפתי הוכרזה העיר רבאט כעיר הבירה של מרוקו . מבחינה היסטורית, בתקופת המאה ה- 12 רבאט שימשה כעיר מפלט למגורשי ספרד המוסלמיים, וכן שימשה רבאט כבסיס ללוחמי הקרבות. בעיר רבאט ניתן למצוא בתי קפה רבים בסגנון צרפתי, ושווקים רבים המיועדים לתיירים בהם עובדים תושבי העיר רבאט.
קרוב לאזור המזרחי של העיר נמצא שדה התעופה הבינלאומי מוחמד החמישי שמשמש מקור לתחבורה ציבורית רבה אל העיר. כיום ניתן לראות כי ישנם מספר מוקדי תיירות עיקריים בעיר רבאט, ביניהם: מאוזיליאום מוחמד החמישי שזהו אחוזת קבר שאבי אבי המלך הנוכחי של מרוקו, קסבה דס אודאיאס שמשמשת כיום כמוזיאון מסורתי לאומנות וכמו כן מוזיאון נוסף מפורסם מאוד לארכיאולוגיה שמושך ארכיאולוגים וחוקרים רבים, והאתר המפורסם ביותר בעיר הידוע בכינויו טור חסן – שזהו צריח שמהווה חלק מהמסגד הגדול.
מבחינת נופש ותיירות ליבה של רבאט מתרכז בתחום שבין אזור תחנת הרכבת המרכזית לאזור הגן העירוני, כאשר באזור זה ניתן למצוא מסעדות רבות ומגוונות, וכן דוכני מזון מהיר (פיצות, גלידות ועוד), כמו כן האזור שופע בברים ובבתי קפה מסוגננים וניתן למצוא בו את מרבית ממלונות העיר.

ככל שמצביעים מקורות היסטוריים, מרקו ביסודה לפני אלפי שנים היתה מיושבת ע"י הברברים, ששלטו על שטחה של מרוקו עד למצריים. הברברים במשך תקופת שלטונם על שטחה של מרוקו שמרו במידת האפשר על עצמאותם ולא הושפעו ממתיישבים אחרים ששכנו בסמוך.

במאה השלישית לספירה הגיעה הנצרות למרוקו, ונתקלה בקשיים מול הברברים ששכנו בשטחה.
במאה השביעית החל לחלחל האיסלם וכבר במאה השמינית צבאות ערביים איסלמיים כבשו ושלטו באפריקה הצפונית ובמרוקו. כיבושם של צבאות האיסלם הביא לאנדרלמוסיה גדולה ופילוג רב במרוקו שהוביל לאזורי שלטון נפרדים. במשך זמן רב היו במרוקו שינויים בשלטון, ועלו וירדו שושלות שלטון כאלה ואחרונות באופן חוזר ונשנה. בשנת 1630 תפסה את השלטון המשפחה העלאווית שמחזיקה בשלטון במרוקו עד להיום.
במהלך המאה ה-19 מרוקו נשלטה ע"י צרפת שראתה בה מקום אסטרטגי למסחר, ובעלת פוטנציאל עשיר לניצול משאביה של מרוקו. השתלטותה של צרפת הוביל להכרזה על טנז'ר, עיר הנמל, כעיר בינלאומית. למרות השתלטותה של צרפת וניצול משאביה של מרוקו נמנעה צרפת מהרס הערים הקיימות ואף הובילה לבניה ולפיתוח מרוקו. עם השנים הוכרזה רבאט כעיר הבירה של מרוקו ונמל קזבלנקה נפתח והוכשר למסחר. במהלך שנים אלו היגרו כ- 200 אלף צרפתים לשטחה של מרוקו.
בשנת 1956 הוכרזה מרוקו כחופשיה והוקמה "מפלגת העצמאות". שנה לאחר מכן הכריז על עצמו הסולטאן מוחמד החמישי כמלך, וכבר בשנת 1962 עברה שושלת המלוכה לבנו שהיה אהוד על בני עמו ואף הוביל מהלך להחזרת סהרה המערבית לרשותה של מרוקו. מהלך זה הוביל למחמה ארוכת ימים שהגיעה לידי הכרזה על הפסקת אש ע"י האום רק בשנת 1991.

כחלק מענפי המסחר במרוקו תחום עבודות היד משמש כענף מסחר עיקרי הכולל כחלק מהתרבות המרוקאית ייצור שטיחים, מוצרי עור המכונים, תכשיטים מלאכת ידי צורפים וכלי נחושת מיוחדים ועשירים שנעשו בידיי אומן. ניתן לראות שמלאכת עבודות היד משמשות לצרכיהם האישיים של תושבי מרוקו, ובסיור בעריה ניתן להבחין שאריחים המעוטרים שמקשטים את בתיהם, וכך גם השטיחים מעשי היד עוטים אף הם קירות הבתים ומסמלים על עושר רב, ואפילו תריסי עץ מיוחדים שמאפיינים את חלונות בתיהם שיחודם נובע בעיטורים המיוחדים שמאפשר לנשים המוסלמיות להשקיף מבעד לחלון ללא חשש שיראו את פניהן.

מרוקו פיתחה כחלק מתרבותה את תחום המוסיקה שמשלב בתוכו מוסיקה עם מאפיינים ערביים המשלבים בתוכם סיפורי עמים מרוקניים. ריקוד המכונה אחידוס הוא ריקוד המאפיין את הברברים במרוקו והוא ריקוד בעל מקצב איטי יחסית.
גם בתחום האמנות משמשת מרוקו השראה לאמנים רבים ביניהם ציירים, בימאים ושחקנים רבים שפיתחו את סרט הקלאסיקה הידוע קזבלנקה.
כאמור, הדת השלטת במרוקו היא דת האיסלם שמאופיינת כמו דתות אחרות בזרמים ובכתות שונות. מרוקו מאופיינת בחגיגות רבות שמקורן בדת כדוגמת חג המוסים, וכן באירועים ובפסטיבלים תרבותיים כדוגמת לפולקלור שהוא הפסטיבל הלאומי של מרקש, ופסטיבל התמר.

טבילת האישה במקווה על פי המסורת היהודית זוהי חובתה לפני טקס הקידושין והנישואין. מועד הטבילה מותאם לפי תאריך המחזור החודשי אותו תוכלי לסדר בהתאם למועד החתונה המיועד על פי הנחיות הרופאה המטפלת שלך.

המקווה הוא מאגר של מי גשמים שמחוממים בהם טובלת האישה כסמל לטוהרה לפני כניסתה למוסד הנישואין. במסורת היהודית אישה חייבת לטבול במקווה בסיום כל מחזור חודשי לאחר שחלף "שבוע נקי" ובהתאם להנחיות שתוכלי לקבל בהדרכות הכלה אותן תעברי לפני נישואייך.הטבילה במקווה היא דבר מרגש ואישי שמחייב את הכלה הטובלת להיערך אליו קודם לכן, כך למשל תצטרכי להתקלח לפני כניסתך למי המקווה, לדאוג לסידור הציפורניים, הסרת לך, הסרת שאריות איפור, סירוק השיער ועוד.

במקור, טקס החינה נערך מייד לאחר המקווה כאשר בנות המשפחה והחברות נהגו ללוות את הכלה בשירים וריקודים לעבר בית הוריה. ישנן נשים רבות שמשמרות את המסורת וחוגגות את טקס החינה במקווה או מיד בצאתן משם.

במקרים אלו נהוג להלביש את הבנות המקווה בתלבושות מסורתיות ולצייד אותן בעוגיות וממתקים כסמל לברכה שפע טוהר ומתיקות בהם מבורכת הכלה. כיום יש שנוהגים אחרי המקווה להגיע לבית הורי הכלה ולחגוג שם את טקס החינה ומזמינים גם את גברים לחגוג איתם.

זוגות רבים לא היו מעולם באירוע חינה, ולא יודעים מה מצפה להם בערב השונה והמיוחד הזה, כדי להקל עליכם לעבור את החינה במקסימום הנאה אפשרית נסביר לכם כיצד מתנהל טקס החינה המרוקאי, למרת שיתכנו מעט שינויים על פי בחירתכם ולפי מנהגי העדה. כיום מהלך טקס החינה המרוקאי כולל מספר שלבים וסדר מסיום בו מתנהל האירוע עד שמתחיל טקס מריחת החינה עצמו.

לאחר שבחרתם את אנשי המקצוע ואת חברת ההפקה המתאימה לכם הגיע השלב בו החתן והכלה צריכים לבחור תלבושות לאירוע. ברוב חברות הפקת חינה מרוקאית תוכלו למצוא מגוון גדול מאוד של תלבושות לחינה לחתן ולכלה בסגנונות שונים ומיוחדים. לרוב נהוג להלביש את הכלה והחתן כבר מתחילת החינה, דבר שחוסך מכם התארגנות נוספת והוצאות נוספות לקניית בגדים לאירוע. במהלך החינה נהוג להחליף לזוג 3 תלבושות שונות כאשר ככל שהאירוע מתקדם לעבר הטקס כך התלבושות הופכות ליותר אותנטיות ומסורתיות. בתחילת האירוע נהוג לשים מוסיקה שונה שמתאימה לעדה ובשלב עריכת טקס החינה עצמו משמיעים מוסיקה מרוקאית במילותיה הינן ברכות לחתן ולכלה.

הטקס עצמו הוא בשלב האחרון של האירוע לרוב לאחר סיום הארוחה, כאשר ההפקה דואגת להחליף לזוג תלבושות ודואגת להלביש תא כל האורחים והמוזמנים באירוע בתלבושות מרוקאיות מסורתית. בעבר היה נהוג ללוות את הכלה בשיירה מהמקווה לבית הוריה וכיום כסמליות נהוג שכל האורחים שלבושים בתלבושות מרוקאיות מלווים את החתן והכלה לעבר האוהל כאשר הזוג יושב בכרכרה מרוקאית או אפריון מרוקאי, וכל זה בליווי שירה וריקודים תוך הרמת מגשי העוגיות המרוקאיות באוויר. לאחר שעורכים את הכניסה המיוחדת והחגיגית מוזמנים החתן והכלה הוריהם ואחיהם לתוך האוהל לצורך התחלת טקס מריחת החינה עצמו.

את החינה מומלץ שתמרח אישה נשואה ופורייה כדי להעביר את הברכה לזוג, כאשר לזוג מורחים חינה בצורה מעגלית כמטבע על כל אחת מכפות הידיים וכמובן שמתחילים ביד ימין כדי לסמל את תחילת חיי הנישואין של הזוג ביד ימין. כיום נהוג לקשור סרטים על ידי בני הזוג לאחר מריחת החינה טיש ששמים עלים ריחניים או כסף כדי לסמל את השפע שמיוחל לזוג הנישא. אחר שמורחים את ידיהם של שני בני הזוג מורחים את ידיהם של שאר שני המשפחה והאורחים כאשר נהוג שהכלה מברכת את הרווקים והרווקות בברכה לזוגיות, זיווג ונישואין.

לאחר מריחת החינה ישנו טקס סמלי אותו רבים נוהגים לערוך, כאשר גם הוא מתבצע בתוך האוהל והוא טקס בו מעניקים הורי הכלה מתנה לחתן והורי החתן מעניקים מתנה לכלה, מתנות אלו בדרך כלל הינם תכשיטים לכלה ותכשיטים או שעון לגבר , והם מסמלים את קבלת החתן והכלה לחיק המשפחה של בני הזוג.

 

עפ"י מסורת של עדות שונות, ביניהן יהדות מרוקו, נהוג היה בטקסי החינה למרוח את החינה בעיטורים שונים ובאזורים מגוונים בגוף הכלה. כיום, נהוג למרוח את החינה במרכז כף יד ימין של הכלה והחתן ולאחריה במרכז כף יד שמאל. מריחת החינה דווקא בצורה עגולה שכזו שמזכירה צורתו של מטבע, היא סמל ברכה לפרנסה ושפע לחתן והכלה בטקס החינה שמסמל כניסה לעולם הנישואין. בעדה העיראקית למשל, נהוג ליצור כדורים מהחינה ולשים אותם על קצות האצבעות ביד אחת של בני הזוג וביד השנייה לשים לוקום מתוק.

חלקה של הילולה הפקות הוא לדאוג לכם לכל הציוד הנדרש לטקס החינה תוך שימת דגש על יצירת אוירה אוטנטית מרוקאית בהתאם למנהגי העדה ותוך רגישות לרצונם של בני הזוג.

מיקום – את טקס החינה ניתן לערוך או באולם שהוזמן מראש ע"י הכלה והחתן, או בבית הוריהם בהתאם למקום שיש בביתם, ובהתאם לכמות המוזמנים וההשקעה. ניתן למצוא במדריכים השונים למתחתנים מקומות שונים שמותאמים מבחינת גודלם ועלויותיהם במיוחד לאירועי חינה שמופקים כאירוע מקדים לחתונה.

תלבושות חינה לכלה ולחתן - במהלך אירוע החינה, נהוג כיום שהכלה והחתן מחליפים תלבושות. אנחנו בהילולה הפקות מציעים לכם מגוון רחב של תלבושות מרוקאיות ביניהן תלבושות מרוקאיות מסורתיות ואוטנטיות וכן תלבושות מרוקאיות שמתאימות לקהל שמעוניין בשימור מיטב המסורת תוך שילוב בנגיעה מודרנית. אנחנו בהילולה הפקות נהיה קשובים לרצונותיכם תוך שימור על אופי האירוע על כל המשתמע בכך ונייעץ לכם על התלבושות השונות. במהלך טקס החינה כאמור, נהוג להחליף 3 תלבושות כאשר ככל שהאירוע מתקדם לעבר טקס מריחת החינה, כך התלבושות נהיות יותר ויותר ססגוניות, מעוטרות, ומשולבות בצבעי בורדו, ארגמן ושילובי זהב שונים.

על מנת להתרשם ממגוון התלבושות השונות כנסו לגלריית תלבושות חתן כלה, או גלריית תלבושות מרוקאיות לאורחים שבאתר, וניתן לתאם פגישה עם צוות הילולה במהלכה תוכלו לבחור ולמדוד את התלבושות השונות שמעוצבות בהתאמה לכלה ולחתן, בהתאם לטעמכם האישי.

תלבושות מרוקאיות לאורחים - גם האורחים החוגגים אתכם את הילולת החינה יוכלו להתלבש במגוון תלבושות הילולה המרוקאיות המסורתיות והססגוניות .

כניסות מיוחדות לכלה ולחתן - כחלק מהאירוע נהוג לקבל את החתן והכלה בכניסה מיוחדת לאולם, לרחבת הריקודים או לטקס החינה שנערך באוהל, צרו איתנו קשר כדי לקבל פרטים אודות הכניסות המיוחדות של הילולה בטקס החינה.

את טקס החינה על פי המסורת המרוקאית יש לערוך ביום שלפני עריכת החתונה. הכלה, לפני תחילת הטקס הולכת בליווי נשות משפחתה וחברותיה לטבול במקווה. הנשים, חברותיה ובנות משפחתה של הכלה, מלוות את הכלה למקווה בריקודים ושירים כמיטב המסורת המרוקאית. בזמן שהותן של הנשים הממתינות לטבילת הכלה במקווה הם מגישות שתיה עוגיות מרוקאיות וממתקים מרוקאים כסמל למתיקות שהן מאחרלות לכלה ולחתן בחיי נישואיהם.

לאחר טבילת הכלה במקווה הנשים הלבושות בתלבושות מרוקאיות הכוללות כפתאנים בצבעים ססגוניים מעוטרים בצבעים של זהב וכסף, מלוות את הכלה הלבושה ב"שמלה הגדולה, או בכפתאן בצבע לבן כלתי, לטקס החינה אותו נהוג היה לערוך באוהל בסגנון מרוקאי, שנבנה במיוחד לטקס החינה וממוקם על פיי המסורת המרוקאית מחוץ לבית הורי הכלה שטקס עריכת החינה וארגונו מוטל עליהם כחלק מסמליות העברת ביתם לביתו של החתן.

את הטקס המסמל את המעבר מחיי הרווקות לחיי הנישואין עבור החתן והכלה מלווה מוזיקה מרוקאית שכוללת סילסולים ופיוטים רבים. בחינות רבות ניתן לשמוע בני משפה וחברים שרים ומברכים את החתן ולכלה בשירים מרוקאים מיוחדים לטקס החינה ולזוגות הנישאים. במהלך טקס החינה החתן והכלה לבושים בתלבושות מרוקאיות מסורתיות וגם אורחיהם הנשים והגברים לבושים בתלבושות (כפתאנים וג'אלאביות, טרבושים כתרים ועוד).

במהלך הטכס מובאת קערת החינה בה נהוג להניח מטבעות כסף כסמל לשפע, סוכריות דרז'ה כסמל למתיקות ונרות כאות לאור המבורך שיבוא על בני הזוג בנישואייהם. את החינה נהוג למרוח לכלה ולחתן על כפות הידיים בצורת מטבע עגול כסמל לשלמות ובמגזרים מסויימים יש שמורחים את החינה אפילו בצווארם כסמל לברכה, סגולה, מזל ופריון. בסוף טקס החינה עפ"י המסורת הנהוגה ביהדות מרוקו הורי הכלה היו מזמינים את האורחים לביתם לסעודה המכילה שפע של מגוון המאכלים המרוקאים המסורתיים, הכוללים קוסקוס, חריימה, טנזיה ושלל מאכלים מרוקאים נוספים כשבסופה מוגשים מיני עוגיות מרוקאיות ומתוקים, ולעיתים גם ספינג' מרוח בדבש עם תה בקנקן ה- "בראד" המרוקאי המסורתי.

המתוקים והשפע הרב באים כולם כדי לברך את הכלה והחתן בטקס החינה במתיקות ושמחה, שפע ופיריון ונישואים מאושרים.